ועדה מקומית לתכנון ובנייה עירון נ' בית הבד העתיק בע"מ ואח'

החלטה

1.הבקשה שבפני הינה בקשת בא כוח הנאשמים, להורות על ביטול כתב האישום, כבר עתה בשלב המקדמי, הואיל ועובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה על הוראות חוק התכנון הבנייה התשכ"ה – 1965.

הבקשה הוגשה בכתב, עפ"י החלטת ביהמ"ש ומבוססת היא על הוראות הסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי (נ.מ.) התשמ"ב – 1982.

2.מדובר בכתב אישום המייחס לנאשמים עבירה של שימוש במתקן שידור ובמקרקעין ללא היתר עבירה על הסעיפים 204 (א), 205, 208 (א) ביחד עם סעיף 145 (א) (2) ו- (3) לחוק התכנון והבנייה.

3.הגם שמדובר בטענה מקדמית, וטרם נשמעו ראיות בתיק, אך אין הצדדים חולקים על כי:

א.ביום 6.5.96 ניתן היתר להקמת תורן לאנטנה טלפון בגובה 40 מ' מעל לקרקע, הוא נספח ג' לבקשת הנאשמים; היתר מס' 1727.

ב.היתר הבנייה ניתן בטרם אושרה ופורסמה תמ"א / 36א' להקמת מתקני שידור קטנים וזעירים; תוכנית ארצית אושרה ופורסמה עפ"י חוק התכנון והבנייה ביום 13/05/2002 (נספח ב' לבקשה).

ג.על מתקן השידור ועל ההיתר שניתן חל סעיף 39.1 להוראות המעבר שבתמ"א 36 א' הקובע בזו הלשון:

"39.1.היתר בנייה או פטור מהיתר, שהוצא למתקן שידור קטן או זעיר שלא בהתאם לתוכנית זו, יראו אותו כשימוש חורג שהותר לתקופה של 18 חודשים מיום אישור תוכנית זו.

מפעיל המתקן ימציא תוך תקופה זו, למוסד שאישר הקמתו, היתר מאת הממונה לעמידה במגבלות הבטיחות כאמור בפרק ג' של תוכנית זו.

לא הומצא אישור מאת הממונה בתקופה האמורה, יפקע תוקף ההיתר או הפטור מהיתר, לפי העניין.

המציא המפעיל את האישורים כאמור, יראו את ההיתר, או את הפטור מהיתר, כשימוש חורג שהותר".

ד.כי תקופת השימוש החורג שהותר עפ"י הפיסקה הראשונה, 18 חודשים חלף, וכי למעט אישור הממונה לעמידה במגבלות הבטיחות, לא הוגשה ע"י הנאשמים בקשה לקבלת היתר, וכי לא ניתן היתר עפ"י תוכנית תמ"א / 36 א' הנ"ל.

4.המחלוקת בין באי כוח הצדדים עפ"י הסיכומים בכתב שהוגשו, נסובה על פרשנות האמור

בסעיף 39.1 להוראות המעבר של התוכנית הארצית תמ"א / 36 א'.

"שימוש חורג שהותר", האם זה שימוש חורג מוגבל עפ"י הוראות חוק התכנון ובנייה,

כטענת ב"כ המאשימה, או שהוא היתר ללא הגבלת זמן ולצמיתות כדברי ב"כ הנאשמים;

5.התוכנית הארצית תמ"א / 36 א' באה להסדיר הליכי הקמת ורישוי מתקני שידור ומתקנים

סלולריים, וזאת על רקע העדר מסגרת לטיפול בבקשות להיתר, דבר אשר הוביל לחוסר

אחידות באמות המידה שננקטו ע"י ועדות התכנון המקומיות השונות ולעיכובים בהליכי